פסלי כלי נגינה – כאשר החומר מקבל קול

המוזיקה מלווה אותי גם כאשר אין צליל בחלל. פסלי כלי הנגינה שאני יוצרת מבקשים להעניק לחומר נוכחות מוזיקלית – נוכחות שנשארת גם בשקט. הכלים אינם רק אובייקטים, אלא נושאים בתוכם תרבות, זיכרון, תנועה ונשימה.אני שואבת השראה מכלי נגינה שונים: כלי נגינה מאפריקה, כינור, נבל קטן עם שופרות, וכלים נוספים מעולמות ותרבויות מגוונות. כל כלי מביא סיפור, קצב ואנרגיה ייחודית.

בין תרבות לחומר

כלי נגינה אפריקאים מחוברים בעיניי לאדמה, לטקסים, לקהילה ולפעימה ראשונית. בפיסול שלהם אני מדגישה את הקצב, החזרתיות והחיבור לשורש.הכינור, לעומתם, נושא איכות אינטימית ורגשית – כלי שמדבר בשפה אישית, כמעט אנושית.הנבל הקטן עם השופרות משלב בין נשיפה למיתר, בין רוח לצליל, ויוצר מפגש מרתק בין עולמות.באמצעות הפיסול אני מפרקת את הכלי מצורתו המוכרת ומרכיבה אותו מחדש – לא ככלי נגינה אלא כפסל שמכיל את זיכרון הצליל.

שקט שמנגן

פסלי כלי הנגינה אינם משמיעים קול, אך הם נושאים בתוכם הדהוד. הקימורים, החללים, המתיחות והפתחים יוצרים תחושה של צליל כלוא, מוזיקה שהוקפאה ברגע אחד.הפיסול מאפשר לי ליצור מפגש בין חומר לזמן – בין רגע שנשמע לרגע שנראה. העבודה מדגישה את המתח שבין פונקציה לאמנות: הכלי כבר אינו מיועד לנגינה, אך ממשיך “לנגן” דרך הצורה, האור והצל.

הזמנה להקשבה אחרת

פסלי כלי הנגינה מזמינים את הצופה להקשיב לא דרך האוזניים, אלא דרך העיניים והלב. הם מחברים בין תרבויות, מסורת ליצירה אישית, קול לשקט.כל פסל הוא מחווה לצליל, לתנועה ולרוח האדם שמבקשת לבטא את עצמה.

מילות מפתח לשילוב בתוך המאמר:

פסלי כלי נגינה, פיסול כלי נגינה, פסלים מוזיקליים, פיסול אמנותי, פסלים אפריקאיים, פסלי כינור, פסלי נבל, אמנות ופיסול, פיסול בהשראת מוזיקה, אמנות עכשווית