שיר בהשראת הפסל שלי. כתב ניסן בר

בְּרִיאַת הָעוֹלָם יְדוּעָה בְּהַפְתָּעוֹת,

לְעִתִּים רְחוֹקוֹת דֵּי נְדִירוֹת,

בָּלוֹן מִתְחַנֵּן לְהַתְחִיל בְּהַפְרָחוֹת,

לִפְנֵי שֶׁרַחֲפָן חֻצְפָּן יִקְטֹף תְּשׁוּאוֹת.

לֹא חַג, לֹא חֲגִיגָה,חוֹף יָם בְּרוּחַ קְלִילָה,

אֲנָשִׁים רוֹגְשִׁים בְּדַחַף הָאַהֲבָה,

בְּחִיּוּךְ חוֹבֵק זוּגָתִי בַּהֲנָאָה.

עֲפִיפוֹנִים בִּמְלוֹא צוּרָתָם וְצִבְעָם,

בִּמְשִׁיכוֹת חוּטִים מְמַלְּאִים שַׁחַק,

שְׁנֵינוּ קְרֵבִים מְאַחֲדִים מַבָּט,

לָנוּ שֵׁם אַחֵר לַמִּשְׂחָק.

מְהַסֵּס בְּלִטּוּף שֵׂעָר רֹאשָׁהּ,

לוֹחֵשׁ בְּאָזְנָהּ מִלַּת אַהֲבָה,

שַׁחַף סַקְרָן קָרֵב לִנְבִירָה,

עָט לְסַיֵּם אֲרוּחָה זְנוּחָה. 

נִיסָן בַּר בְּרָאוּנְשְׁטַיִן.

קְרֵדִיט בַּאֲדִיבוּת הַפַּסֶּלֶת אֵתִי גִּיאָת יִרְמְיָהוּ. אֳמָנִית, ב-‏‎The Statues of Etty Giat‎‏